מחאה ובנייה

מחאה ובנייה

(מתוך הספר "התעוררות לפעולה ישירה" מאת רוני ערמון)

משליכי בקבוקי-התבערה בכיכר טרפלגר, הפעילים שטיפסו ועצרו את עבודות המנופים, הזפאטיסטים שרוביהם משמשים לשמור את שליטתם בטריטוריה שלהם, קציני-הצבא שנמנעו מלשרת במלחמת לבנון, אנשי הטבע והקהילות המקומיות שהתגייסו כדי לשמר את סביבתם מפני כבישים הרסניים, חבלני הפרסומות שנשקם הוא הדלי והצבע, המציתים למען שיחרור כדור-הארץ – הם ורבים אחרים פועלים ונאבקים בקהילות שבהן הם חיים. רבים בהם יחלקו זה על דרכי פעולתו של זה – אך לכולם יש מכנה-משותף: פעילות שורשית מלמטה, הנובעת מאנשים שהגיעו לעימות מול ממסד מדכא; אנשים שפועלים מתוך הבנתם, מתוך אינסטינקט בסיסי של התנגדות.

כל פעולה מובילה לשינוי; כל בחירה משנה את מהלך העניינים בחברה. הדברים שאנו בוחרים לקנות או לא לקנות, מקום-העבודה שאנו מתפרנסים ממנו, מה אנו עושים כדי להתפרנס בו; האופן שאנו מחנכים ומתחנכים. כל אלה הם פעולות יומיומיות היוצרות שינוי. בכל מקום-עבודה, בכל בית-ספר, בכל תנועת-נוער – נמצאת היכולת לפעול, כדי לבלום את אי-הצדק ואת אלה המניעים אותו. במכתב למערכת המגזין "אדבסטרס" נאמר: "למצוא דרכים חתרניות כדי להיכנס באופן לא בולט אל תוך המערכות. מרגלים עצמאיים בתוך התאגידים, כאלה היכולים ללבוש חליפה ולענוב עניבה, לנסוע ברכב המהודר שקיבלו מהעבודה, ולחלוק חוויות עם החבר'ה המחוייטים על ברנדי וסיגר... אם אנו רוצים לבנות מערכת חדשה – הכללים שלהם יסייעו לנו לפרק, או לבנות מחדש את המערכת מבפנים".

שיתוף: ככל שנלמד לשתף את כשרונותינו ומשאבינו – נגלה כי האנרגיה הנוצרת בקבוצה עולה על סך היכולת של כל חברי הקבוצה בפעילותם בנפרד. שיתוף טוב נוצר בנתינה: קו-טלפון, מחשב, כישרון לציור או יכולת בולטת בכתיבה, קשרים מועילים. עוד ועוד נקודות פוטנציאליות – אשר בחיבורן הופכות למשאב משותף, לטובת הרעיון שהקבוצה רוצה לקדם.

עצמאות: הקבוצה מחליטה על האג'נדה שלה – ועל הדרך שבה היא בוחרת, אם בכלל, לשתף פעולה במאבקים ובקואליציות יותר נרחבות. אין לנו עניין ביצירת עדר, העוקב אחרי מנהיגים – אלא בבניית מרחב לכל קבוצה ואדם, לבנות את פעילותם.

יצירתיות: הגשמה יצירתית של הקבוצה נובעת כאשר חברי הקבוצה חופשיים לבנות יחד את דרכי פעילותם, ואינם נעולים על דבריו של המנהיג התורן. צבעי-פנים הם לא רק לליצנים מקצועיים, פחי-דלק הם לא רק להנעת מכוניות, רובים הם לא רק בשביל להרוג אנשים, ועוגות קצפת אינן רק ליווי לכוס-הקפה.

סולידריות: קבוצות שונות חולקות לעיתים מאבק משותף, למרות שהן מגיעות מעמדות-מוצא שונות ופועלות בטקטיקות שונות בתכלית. סולידריות משמעה שאני רוצה לראות את האינטרס של החברים שלי לקבוצה כמשהו שאינו פחות חשוב מזה שלי – ואנו מכבדים את הבחירות של קבוצות שונות, כמו את הבחירה של הקבוצה שלנו. חילוקי-דעות לגבי אופי הפעולה ולגבי מטרותיה – חשובים שיעלו על פני השטח לדיון, לבחינה עצמית, לביקורת; לא כמחסום לפעילות, אלא לשיכלולה. סולידריות חשובה בעיקר בזמנים של לחץ מצד הממסד – אך גם ביומיום, כבסיס להרגשה טובה ולכבוד הדדי שחשובים בכל קהילה.

ערכים אלה הם בסיס להתארגנויות של מחאה, ושל בניית אלטרנטיבות מקומיות, בכל רחבי העולם. קהילות מרודות ומנוחשלות מצליחות לקיים בתי-ספר, לסלול כבישי-גישה לכפר, לבנות פרוייקטים של תעסוקה מקומית ולבסס מרפאות, תוך כדי עמידה בדיכוי מתמיד וחריף. הכלים שלהן – ושלנו – הם: שיתוף משאבים וכשרונות, סולידריות זה עם זה, כבוד הדדי בין חברי הקהילה, יצירתיות המאפשרת למצוא פתרונות חלופיים ומשאבים להגשמתם, וחתירה לעצמאות מקומית תוך שיתוף-פעולה עם קהילות מרוחקות.

מתוך המניפסט של "פעולה עממית כלל-עולמית”

"פעולה דמוקרטית ישירה – הנושאת בחובה את מהות הסירוב האזרחי הבלתי-אלים כלפי המערכת הבלתי-צודקת, היא הדרך היחידה לעצור את הנזק של כוח המדינה, הפועל בשירות בעלי-ההון ובעלי הכוח. יש דרכים רבות ומגוונות להתנגדות כלפי הגלובליזציה הקפיטליסטית וכלפי השלכותיה. ברמה האישית – עלינו לשנות את חיי היומיום שלנו, ולשחרר את עצמנו מחוקי השוק ומן הרדיפה אחר רווח פרטי. ברמה הציבורית – עלינו לפתח מגוון של צורות התארגנות, מתוך הכרה כי אין רק דרך אחת לפתרון הבעיות שעומדות בפנינו. ארגונים כאלה חייבים להיות עצמאיים כלפי גופים ממשלתיים וכלפי בעלי-הון, ומבוססים על דמוקרטיה ישירה. צורות חדשות של ארגון עצמאי צריכות לקום מתוך קהילות מקומיות, ולהיות מעוגנות בתוכן – ובה בעת לנהוג בסולידריות בינלאומית ולבנות גשרים לקישור בין מגזרים חברתיים, ובין עמים ובין ארגונים שונים ברחבי העולם, אשר נלחמים זה-מכבר בגלובליזציה הכלכלית. אנשים בכל רחבי העולם פיתחו בעשורים האחרונים כלים לשיתוף-פעולה ולהעצמה. הם מספקים את האפשרות ליישום מגוון של יוזמות מקומיות קטנות – המנתקות (באופן מלא או חלקי) קהילות, שכונות או קולקטיבים קטנים מן השוק הגלובלי. קשרים ישירים בין יצרנים ובין צרכנים באזורים כפריים ועירוניים כאחד, מטבע מקומי, תוכניות אשראי ללא-ריבית, ואמצעים דומים – הם אבני הבניין ליצירת כלכלות מקומיות בנות-קיימא אשר מסתמכות על עצמן, ואשר מבוססות על שיתוף-פעולה ועל סולידריות במקום על תחרות ועל רווח. אנו נבנה מחדש אפשרויות פרנסה בנות-קיימא. אמצעינו והשראתנו הן מידע וטכנולוגיה עממיים – מתפיסת מבנים ולאדמות נטושות, דרך גיוון תרבותי חזק ותוסס, ועד נחישות להתנגדות פעילה כלפי האמנות והמוסדות העומדים בבסיס העוני והעושק.”