התנהגות
במעצר
אם אתם הולכים להפגנה, כדאי
שתיקחו אתכם תעודת זהות (אם אתם מעל גיל 16). חובה בישראל לשאת תעודת זהות ולהציגה
לבקשת שוטרים. אם תיעצרו ולא תהיה לכם ת"ז, זה יאריך הליכים, וייתן לשוטרים
עוד תירוץ להיטפל אליכם.
אם עצרו אתכם במהלך הפגנה,
סביר יותר להניח שהשוטרים עברו בכך על החוק ולא אתם. מכל מקום, העצה הכי בסיסית
לעצורים היא לשמור על זכות השתיקה (לא סתם קוראים לזה "זכות") ועל קור
רוח. אם אתם לא שותקים, ההודאות שלכם יכולות לשמש נגדכם ונגד אנשים אחרים, וחבל.
אף פעם אתם לא יודעים איזה פרטים חסרים למשטרה בשביל להרשיע אתכם באיזו עבירה
שכוחת אל. כדאי לתאם מראש בין מי שעלולים להיעצר, שכולם שומרים על זכות השתיקה.
לשמור על זכות השתיקה משמע לא לדבר על הנסיבות בגללן עצרו אתכם גם לא עם
"שוטרים ידידותיים" (שוטרים הם תמיד במשימה, והם יכולים לרשום את דבריכם
לא רק בטופס עדות שאתם חותמים עליו אלא גם ב"מזכר"), עצורים אחרים
(שיכולים להיות "מדובבים") ואפילו לא ביניכם לבין עצמכם (חזקה על כל
ניידת ועל כל חדר בתחנת משטרה שיש בהם האזנה והקלטה – כל עוד לא הוכח אחרת.) אבל שיחות שלכם עם עורך/ת-דין
אסורות בהאזנה, ואסור להשתמש בהן כראיה.
בד"כ לא יחזיקו אתכם
במעצר יותר מכמה שעות. לכל היותר, ישאירו אתכם במעצר למשך הלילה כדי להפחיד אתכם
נורא (אל תפחדו, זה ממש לא נורא). אחרי שעצרו אתכם, ייקחו מכם בד"כ טביעות
אצבעות (שוב, ככלי של הפחדה). זו זכותם.
אם מכניסים אתכם לתא מעצר
הם יכולים לחייב אתכם להפקיד כל מיני חפצים (בעיקר כסף ודברים שיכולים לשמש
להתאבדות כמו שרוכי נעליים(?!)). יש לכם זכות לשיחת טלפון להודיע על מעצרכם למי
שאתם רוצים, ולא יזיק בכלל שזה יהיה עו"ד ידידותי, או מישהו שימצא אחד כזה.
נקודה שכדאי לשים אליה לב:
כשלוקחים אתכם לניידת חייבים להגיד לכם לפחות את המלים "את/ה עצור/ה" או
"את/ה מעוכב/ת" אחרת המעצר לא חוקי ולא יעזור בית-דין. אם לא אמרו לכם
את זה, אז תדאגו שבהודעה שייגבו מכם יהיה כתוב משהו כמו "מה? אני עצור? זו
פעם ראשונה שמישהו אומר לי". אם החוקר לא רוצה לרשום את זה תתעקשו שירשום זאת
מלה במלה מפיכם, כולל את המלים "למרות שאתה לא רוצה לרשום זאת, אני מתעקש/ת
שתרשום זאת, ולא אענה על אף שאלה לפני שתרשום זאת." אחרי שהחוקר יישבר, תחזרו
לזכות השתיקה. אתם יכולים להכחיש באופן כללי את החשדות (במיוחד אם מאשימים אתכם
במשהו שממש לא עשיתם, למשל בתקיפת שוטר), ואחר כך לענות תשובות בסגנון "אין
לי מה להוסיף".
עשויים להציע לכם שחרור
בערובה. יש כמה סוגים של ערובה:
- שאתם חותמים שאם לא תגיעו
לחקירה או למשפט תשלמו כסף. תחתמו.
- שאדם שלישי יחתום (בנוסף
לכם), שאם לא תגיעו לחקירה וכו' הוא ישלם. גם זה בסדר.
- שאתם (או מישהו אחר)
מפקידים כסף בדואר כתנאי לשחרור. הכסף הזה מוחזר אחרי שישה חודשים אם לא נפתח
נגדכם משפט. אבל זו דרך להפעיל לחץ, ויש אנשים שמתנגדים לסחטנות הזו. מומלץ לקבוע
מראש מדיניות בין מי שעלולים להיעצר אם מסכימים לדרישה כזו או לא. בכל מקרה, ניתן
לערער על הדרישה הזו בבית משפט אחרי שהשתחררתם. לעתים אפשר להגיע להסדר עם המשטרה,
שתשתחררו ותשלמו בתוך זמן קצוב את הכסף.
לפעמים
מתנים את השחרור בתנאים מוזרים כמו מעצר בית, או שלא תחזרו לאזור בו נעצרתם למשך תקופת
זמן מסוימת. שוב: חשוב לקבוע מראש מדיניות מוסכמת אם מקבלים תנאים גועליים כאלו או
שאומרים לשוטר: "או-קיי, אם כך תן לנו מיטה ואוכל, ותסביר לשופט מחר למה
התנאים האלו נחוצים."
דבר נוסף: סביר להניח
שייקחו מכם את השלטים והכרוזים. יש דרכים לקבל אותם חזרה, אם אתם מתעקשים.
אם נעצרתם ונחקרתם תחת
אזהרה (כלומר האשימו אתכם בעבירה על החוק), יהיה לכם "תיק פלילי". זה לא
ממש נורא, ויש המון אנשים טובים עם תיקים פליליים. בסופו של דבר התיק או ייסגר, או
שיגישו נגדכם כתב אישום בבית משפט, ואז כדאי כבר שתיעזרו בעו"ד ולא במדריך
הזה. זה קורה, וזה בכלל לא אסון.
והערה אחרונה: מדובר רק
בשורה של כללי אצבע. לא ייעוץ משפטי. אם יש לכם אפשרות להיפגש בתחנת המשטרה עם
עורך/ת-דין, שייעצו לכם מה לעשות בנסיבות המסוימות אליהן נקלעתם – מה
טוב.