כלים לשינוי

מאבקים שהצליחו

קמפיינים רצים

לוח אירועים

לוח דרושים

עצומות

פורום

מאמרים

צור קשר

משנים

החתמת עצומות - מקרים לדוגמא

 

1. אולק נצר משיג כתבות בעיתונים על "מחאה של מאות אנשים" (מתוך הספר "וירוס הקנאות" מאת אולק נצר)

אולק נצר רצה למחות נגד מדיניות הממשלה בשטחים. הוא הלך לשישה קיבוצים בשעת ארוחת הצהרים, והחתים חברי קיבוץ בכניסה לחדרי האוכל על עצומה הקוראת למנהיגות התנועה הקיבוצית "לפתוח במרי אזרחי בלתי אלים בכדי לתבוע את הפסקת האלימות בשטחים." הוא שלח את העצומה למערכות העיתונים, ולמחרת התפרסמו כתבות בעיתונים הגדולים, תחת הכותרת "500 חברי קיבוץ קוראים לפתוח במרי אזרחי בגלל מדיניות הממשלה בשטחים".

 

2. תלמידות בכיתה י' מספרות על עצומה שבאמצעותה השיגו חשיפה תקשורתית גדולה ושינו את החלטת המנהלת: (מתוך אתר "אנונימוס")

 "כשחילקו לנו את תוכנית הטיול השנתי וראינו שמתוכננת רכיבה על גמלים, המחשבה הראשונית שלנו הייתה די תבוסתנית. החלטנו לא לקחת חלק בפעילות הזו בעצמנו. רצינו לעשות חרם אישי, ולדרוש בחזרה את הכסף שהולך למימון הפעילות הזו מתוך העלות הכוללת של הטיול.... החלטנו שזה לא מספיק. זה לא שאנחנו לא רוצות ללכלך את עצמנו בניצול, אנחנו רוצות לעזור לגמלים, ולגרום לזה שהתמיכה הכספית בניצול שלהם תיפסק. ישבנו בהפסקה, ארבע פעילות, והחלטנו שאנחנו צריכות להרחיב את המחאה. כך התגבשה לה עצומה שכבתית... 'אנו החתומים מטה מתנגדים לרכיבה על גמלים בטיול השנתי לאילת. אנחנו מאמינים שנוכל ליהנות גם ללא גרימת סבל מיותר לגמלים, ונעדיף להשתתף בפעילות אחרת'...העצומה ממש הצליחה, והרבה חתמו מיד. זה תוצר ישיר של פעילות עקבית בבית-הספר, שהחדירה למודעות את הבעיה העקרונית בניצול בעלי-חיים. עם החתימות פנינו להנהלה, והראינו שהרוב המוחץ חתם. המנהלת הסכימה לטפל בנושא הזה ולראות אם ניתן להחליף את הפעילות....נפגשנו, ירדן ואני, עם המנהלת. הסברנו לה שאנחנו מאמינות שלגמלים יש זכות לחיים חופשיים, בלי כפייה וסבל. התפתח דיון קצר, שבסופו היא הודיעה לנו שהיא תפעל לראות אם ניתן להחליף את הפעילות. מאותו שלב לא היה עוד צורך להמשיך להחתים את העצומות. באותו שבוע עברה רכזת השכבה בין הכיתות ושאלה מי בעד החלפת הרכיבה על גמלים בסנפלינג - והרוב המוחץ של השכבה בחר בסנפלינג....בזמן החתימה על העצומות אף אחד לא ידע שהפעילות תוחלף בסנפלינג, והסיבה שאנשים שיתפו פעולה הייתה מוסרית 'טהורה'. לאחר מכן, נכון שחלק מהתלמידים שמחו כי העדיפו את הסנפלינג, אבל גם זה מצוין וממחיש את המסר של העצומה: לא צריך לנצל חיות בשביל ליהנות. אפשר ליהנות לא פחות, ואפילו יותר, גם בלי לעשות את זה על חשבון מישהו אחר...כאן הייתה הזדמנות נדירה להביא לעיתונאים התייחסות לזכויות בעלי-חיים דרך חומר קצת אקזוטי, מבחינתם, ולא מאיים. זו גם הייתה הזדמנות להראות שבכלים פשוטים מאוד ובגיל צעיר אפשר להשפיע. אם ילד קרא את הכתבות ובזכות זה החליט לפתוח עיתון קיר בבית-הספר שלו - אז המאמץ היה שווה....חיפשתי בעיתונים ובאינטרנט את מספרי הפקס והטלפון של המערכות, ניסחתי משהו קצר ופשוט עם כותרת גדולה - 'באליאנס אמרו לא! לניצול הגמלים' - ושלחתי אימיילים ופקסים לכולם...התקשרתי לבדוק שהפקס הגיע ותוך כדי לעניין אותם בראיון או בכתבה, והמאמצים השתלמו. כתבות וידיעות בנושא הופיעו בשלושת המקומונים של תל-אביב, בראש אחד, Ynet ובעיתוני חינוך וחיות. לכל כתבה התפרסמו הרבה תגובות, רובן מפרגנות מאוד, והכתבות עצמן גרמו לעיתונאים נוספים לפנות אליי. ככה הזמינו אותי להתראיין בערוץ הילדים, והנושא עלה גם בלונדון וקירשנבאום בערוץ 10... רוב העיתונאים ממש התעניינו! לא נתקלתי בדחייה או בזלזול אפילו פעם אחת. בחלק מהמקרים זה לא יצא לפועל מסיבות טכניות, אבל נכונות העיתונאים לסקר את הנושא הייתה מדהימה. נראה לי שיש יתרונות לפנייה עצמאית של תלמידת תיכון ולא של דובר רשמי מטעם ארגון. עיתונאים מחפשים יותר את הסיפור אישי, המקומי. במקרה של סיפור הגמלים, מדובר בפעולה מוצלחת של תלמידות במערכת החינוך במטרה לשנות אותה, וזו אחת הסיבות להיענות המיידית של כתבי החינוך שפנינו אליהם."