רשיונות
להפגנה – מקרים שהיו
בשנת 1992 קיימה האגודה נגד ניסויים
בבעלי-חיים משמרת מול שגרירות ספרד בתל-אביב. מתוך בורות, ביקשה האגודה מהמשטרה
היתר למשמרת, וההיתר הותנה בהגבלת מספר המשתתפים. שוטר, שטען שמספר המשתתפים עולה
על שהוסכם, הורה למשמרת להתפזר. בעקבות תלונה של האגודה לזכויות האזרח כתב
ד"ר עודד מודריק (אז היועץ המשפטי של המשטרה וכיום שופט מחוזי): "הזכות
לקיים את מה שמקובל לכנות 'משמרת מחאה שקטה' בכל היקף משתתפים נובעת מכללא מן
החוק... תוקפה אינו נופל מזכות הנקבעת במפורש בחוק. המשטרה איננה יכולה להגביל את
הזכות הזאת אפילו תוך הסכמה מדעת של מארגני המשמרת או כל משתתפיה. אינני משוכנע
שהסכם כזה יהיה הסכם מחייב אפילו במישור דיני החוזים. קל וחומר שהמשטרה איננה יכול
לאכוף חוזה על ידי שימוש בכוח שלטוני (פיזור המשמרת)..."
בשנת 1995 קיימה האגודה נגד ניסויים
בבעלי-חיים צעדה בירושלים, בהשתתפות כעשרים אנשים. שוטרים מנעו מחברי האגודה לצעוד
בטור עורפי במורד המדרחוב, ולבסוף אפשרו זאת למשתתפים רק כשהם הולכים בזוגות בלבד.
בעקבות תלונה של האגודה לזכויות האזרח כתב עו"ד דני טרסטיאן, אז קצין תלונות
הציבור של המשטרה: "לחברי האגודה למניעת התעללות בבעלי-חיים היתה זכות מלאה
לקיום תהלוכה במספר האנשים שנכח בשטח (מתחת לחמישים) גם כשהם נושאים שלטים. האישור
המוקדם שקיבלה האגודה, בין אם להפגנה בכיכר ציון ובין אם לתהלוכה, אינו רלוונטי
כלל, שכן האגודה כלל לא נדרשה לאישור כזה לשם קיום התהלוכה. הוחלט לנקוט בצעדים
משמעתיים של הדרכה לקצינים ובהפצת הלקחים ליחידות המחוז."