עיתון
קיר
אפשר לפנות מקום
בלוח המודעות ולתלות עליו כרוזים, הודעות פעילות, עצומה, טלפון ליצירת קשר, דף
לרעיונות וכו'.
עיתון קיר יכול
להיות ערוץ התקשורת המרכזי שיש לך עם עשרות, מאות ואולי אף אלפי א/נשים הנמצאים
סביבך, הנחשפים לעיתון בזמנם החופשי, לאורך חודשים ואף שנים. עיתוני קיר מתאימים
במיוחד לבתי-ספר (ולכך נתייחס כאן), אך ניתן להתאימם גם לאוניברסיטה, לתנועות נוער,
למקומות עבודה ואפילו למחנות צבאיים. הנה כמה הצעות:
הקמת מערכת. אפשר להכין עיתון
קיר לבד, אך קל יותר לעבוד בקבוצה - מערכת העיתון - אם קובעים מבעוד מועד חלוקת
תפקידים ברורה, לפי תחומי אחריות: איסוף חומר מעיתונים, יצירת קשר עם ארגונים
והשגת חומר הסברה מהם, עריכת חומר המגיע מתלמידים/ות, הדבקה וציור על העיתון,
וכדומה.
תמיכת ההנהלה. בשלב הראשון של
הקמת העיתון רצוי להשיג אישור (ועדיף - תמיכה נלהבת!) בהקמת עיתון הקיר. אם מדובר
בעיתון כיתתי, די בתמיכת המחנך/ת. אולם השאיפה, היא, כמובן, להקים פרויקט עבור כל
בית-הספר. לשם כך יש לפנות אל מנהל/ת בית-הספר, או לאדם האחראי על עיצוב המסדרונות
(כגון המורה לאמנות). רצוי להגיע לפגישה כנציג/ת קבוצת תלמידים/ות, שהביעו תמיכה
בפרויקט.
בחירת המקום. חשוב שהעיתון יהיה
במקום שעוברים בו א/נשים רבים ככל האפשר, ושניתן להבחין מרחוק בכותרות ובתמונות
הגדולות שלו. מצד אחר, חשוב גם שהעיתון ימוקם במקום שנוח לעצור בו ובתנאי תאורה
טובים. כדאי להשיג עבור העיתון שטח גדול ככל האפשר - קיר של ממש ולא סתם משטח
פוליגל או שניים.
עיצוב. כדאי להכין לעיתון
הקיר תוכנית כללית קבועה, שבתוכה יהיה לפחות אלמנט אחד המתחלף מדי שבוע (כתבה,
תמונה וכדומה). רצוי ליצור קשר חזותי בין כל החלקים: קווי קישור, צבע רקע, עיטורים
החוזרים על עצמם, מסגרת וכדומה. את חלקי העיתון הנמצאים מעל לגובה הקהל יש להקדיש
לכותרות בולטות, למשפטים בכתב גדול ולתמונות גדולות (כך גם בחלקים נמוכים מאוד של
הקיר, אם כי עליהם אפשר גם לוותר). עדיף שהמשפט/כותרת יהיה קצר ושהכתב יהיה קריא
מאוד ובולט למרחוק. כתבות מפורטות ותמונות מתחלפות רצוי להדביק בסמוך לגובה
העיניים. אם יש אפשרות להניח כיסא או שניים מול העיתון, ניתן להדביק חומר לקריאה
ממושכת בגובה עיניו של אדם יושב. בבתי-ספר רבים מציגים על הקירות הפעלות
לימודיות-משחקיות. ניתן לבצע הפעלות במגוון טכניקות עצום (למשל - משחק המבוסס על
דימויי קרטון נצמדים).
התאמת המסר לקהל. כדאי להתחשב במקום
ובקהל לגבי המסר ודרך העברתו. העברת המסר בצורה בוטה או מרגיזה עלולה לעורר זעם
ואיסור מטעם ההנהלה או השחתת העיתון על-ידי קהל כועס. אפשר גם להכניס לעיתון הקיר
רעיונות רבים, מושכים וחיוביים - ולהכניס את המסר בדרך מרומזת, מנוסח בעדינות.
"מה אפשר לעשות?"
כדאי
להכניס לאגפים שונים בעיתון משבצת בולטת של הזמנה לפעולות, שכל אדם יכול לבצע
בעצמו: החרמת מוצרים מסוימים, כתיבת מכתבי מחאה, פנייה למשטרה או לאגודה כלשהי (עם
כתובות וטלפונים), וכדומה. כדאי להוסיף עצומה להחתמה, שתשמש גם כגיליון הרשמה
לפעילויות.
מעורבות הקהל. הקהל זקוק גם
למעורבות אישית. בעיתון קיר כיתתי, אין קושי לבקש מהמורה לציור או מהמחנך/ת להקדיש
שיעור לציור או לכתיבה בנושא; אחר-כך אפשר לתלות אחדות מן היצירות על עיתון הקיר,
ולהחליפן בפרקי זמן קבועים. אך בעיתון בית-ספרי עדיף ליצור פינה של דעה / תגובה
לאירוע / ציור (למשל - כתגובה לכתבה שבחרת, בנושא שברצונך לעורר בו דיון), ולבקש
להפנות את החומר למערכת העיתון. ניתן ליצור גם פינה של "פעיל/ת החודש",
ובה, לצד שם הילד/ה, יופיע תצלום של מישהו/י אשר הילד/ה עזר/ה לו/ה, מכתב שלו/ה
שהתפרסם בעיתון, מכתב תשובה שקיבל/ה מן הכנסת וכדומה.