פרסומת
רחוב
תליית פוסטרים והדבקת
מדבקות
פעילות שטח ללא מגע עם קהל
עשויה להסתמך, בחלקה, על חומרי דפוס: תליית פוסטרים והדבקת מדבקות. כדאי להשקיע
בעיקר במקום, שבו ייראה הפוסטר/המדבקה על-ידי אנשים רבים, למשל: רחובות ראשיים
בערים וצמתים גדולים. אם חומרי הדפוס יקרים - כדאי לתלות במקום, שבו אין מסירים
פוסטרים/מדבקות לעתים קרובות. רצוי שהתלייה תעשה במקום שאינו מטריד אנשים ובחומרים
שאינם מלכלכים. תלייה על רכוש פרטי, בחזית של תחנת אוטובוס, על קירות נקיים וכדומה
– עשויה לפגוע בשמה הטוב של הקבוצה ובמסר שברצונכם להעביר. את חומרי הדפוס,
הפוסטרים והמדבקות אפשר להכין לבד, להעזר במישהו/י עם
גישה למדפסת ו/או מכונת צילום או לפנות לבתי דפוס ולברר מחירים.
החזקת ותליית שלטים
היו מקרים שפקחים עירוניים
הטילו קנס בגין החזקת שלטים או קשירת שלטים לעמודים בזמן משמרת מחאה. התנהגות זו
של פקחים אינה חוקית. אם בכל-זאת הוטל קנס, יש לפנות לביטול הקנס (לעיריה או לבית-המשפט במועד שנקבע בדוח), ולהתלונן על הפקח.
עם זאת, השארת שלטים במקום לאחר סיום האירוע עשויה להיחשב עבירה על חוקי
הניקיון. (מקרים שהיו)
הכנת שלטים
ישנם שני סוגים
עיקריים של שלטים: שלט "אישי", בגודל של גיליון בריסטול סטנדרטי, שאדם
אחד יכול להחזיק בהפגנה או במשמרת מחאה; ושלט בד, שצריך שני אנשים כדי להחזיק.
(מומלץ להשתמש בבד ברוחב מטר וחצי בערך, ולא להגזים באורך השלט, אחרת יהיה קשה
למתוח אותו). אפשר גם להכין שלטי בד ענקיים, שטובים יותר לתלייה ממרפסות גדולות או
מגשרים. חשוב שמי שיקרא את השלט יבין מה רוצים ממנו. שלט שאומר "די
לזוועה" לא מסביר שום דבר: איזו זוועה? למה אתם חושבים שזו זוועה? מצד שני,
שלט עם 20 מלים זה כבר לא שלט אלא כרוז. הכי טוב להסתפק במסרים קצרים וברורים.
סיסמאות מתוחכמות הן חשובות כי הן מושכות התעניינות. למשל: "פרווה - אופנה
מתה" או "האם לאוכל שלך היו פנים?" [בצירוף תמונה של פנים של פרה
או אפרוח]. אפשר לציין את שם הקבוצה שמארגנת את ההפגנה בצורה ברורה על השלטים: כך
מי שיראה אתכם (ברחוב או בעיתון) ידע לאן לפנות לפרטים נוספים או להצטרפות. אם אתם
רוצים שיהיה אפשר לקרוא את השלט מהמדרכה הנגדית, תעשו את האותיות בגודל מתאים.
חשוב לתכנן את השלט
לפני שמתחילים לצבוע: כמה אותיות יש בסיסמה (כולל הרווחים)? מה יהיה גודל כל אות?
האם זה נכנס ברוחב של השלט או שצריך להקטין/להגדיל אותיות? בשלט בד חשוב להשאיר
שוליים של 10 ס"מ בערך בכל צד כדי להצמיד את השלט למוטות, ו20- ס"מ
לפחות למעלה, כי החלק העליון נוטה לשקוע כשמחזיקים בשלט. רבים מעדיפים לשרטט את
השלט בעיפרון לפני הצביעה, וזה מומלץ. לשלטי בריסטול נוח להשתמש בגלופות פלסטיק של
האותיות, שאפשר לקנות בחנויות לכלי-כתיבה. טושים עבים מאוד מאפשרים לשמור על עובי
אחיד של האותיות ועל קווי מתאר חלקים. שלטי בריסטול כדאי להצמיד ל"קרטון
ביצוע", שניתן לקנות בחנויות לאמנות או לכלי-כתיבה. אפשר לחרר את קרטון
הביצוע בשתי נקודות מרוחקות בחלק העליון של השלט, ולהשחיל חוט כדי לתלות את השלט
מהצוואר, ולהשאיר את הידיים של המפגין פנויות לחלוק כרוזים. אפשר גם להצמיד מקל
לשלט (מומלץ רק בשלטים בגודל חצי גיליון
ומטה). יצירתיות היא מלת המפתח בפעילות, וגם בשלטים: ציורים, שילובי צבעים, שילוב
תמונות וקריקטורות, סיסמאות מקוריות - זה מה שיכול להפוך סתם שלט לשלט שייחרט
בתודעה.
דרך נהדרת להעביר
את המסר בלי שום מאמץ. יכול להיות שאפילו יפנו אליכם אנשים שרוצים לפעול, ולא ראו
את המודעות שתליתם בכל העיר… אפשר לקנות חולצות מארגונים (בארץ ובחו"ל),
ואפשר לעשות אותן בעצמכן במגוון דרכים (טושים עמידים למים, הדפסה בחנויות או
"הדפסת משי").
ע"ע חולצות.
קטן ונצמד לכל תיק (או למעיל). גם סיכות אפשר לייצר בקלות לבד. כל מה שצריך הוא
מדבקה מוכנה או טקסט מעוצב; חתיכת פלסטיק מבקבוק שתייה וסיכת-ביטחון. את הסיכה
מדביקים לפלסטיק באמצעות פיסת בד ודבק חזק.
מתנות
לפעמים הולכים
לאירועים משפחתיים וחברתיים ורוצים להביא מתנה. כדאי להביא משהו שיעזור להפיץ את
המסר. כמה רעיונות: ספר שעוסק בנושא, חולצה או ספל עם כיתוב, מנוי שנתי לארגון
שלכם…
פרסום
בתשלום: שלטי חוצות, מדיה